#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכו.
באיזה עירוב 1) מערבין בספק חשיכה
2) אמר
רבא ששניהם קנו עירוב? "	"1) בעירובי חצירות.<br>2) לרש""י בעירובי תחומים.
לר""ת (בתוד""ה שניהם) בעירובי חצרות."	שבת לד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכז.
מפני מה אמרו אין טומנין 1) בדבר שאינו מוסיף הבל
משחשיכה 2) בדבר שמוסיף הבל ואפילו מבעוד יום? "	"1) רש""י גרס גזרה שמא ירתיח, ופירש שמא ימצא קדרתו
שנצטננה כשירצה להטמינה וירתיחנה תחילה ונמצא מבשל בשבת <sup>סה</sup>.<br>2) רש""י גרס גזרה שמא
יטמין ברמץ וגזרו שמא יחתה בגחלים <sup>סו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סה.  הרמב""ם והראב""ד
גרסו גזירה  אפר וגחלים מעורבים ביחד ואף הוא שמא יטמין ברמץ וגזרו שמא יחתה  אינו מוסיף הבל ואתי לחתויי. בגחלים, ופירש הרמב""ם שרמץ הוא
<br>סו.  הרמב""ם
והראב""ד גרסו גזירה שמא ירתיח, ופירש הרמב""ם שמא מתוך שיטמין בדבר המוסיף הבל תעלה קדרתו רתיחה
ויצטרך לגלותה ולהסיר המרותחת משתחשך ויחזור ויכסה ונמצא מטמין בדבר המוסיף הבל בשבת ואסור, והראב""ד לפי' הרשב""א פירש דכיון דהטמין בדבר המוסיף הבל
גילה דעתו שהוא צריך רותח לסעודת הלילה ולפעמים משום אורך הזמן תפסק הרתיחה וירתיח משחשיכה.</span>"	שבת לד. - לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכח.
כיצד מתפרשת המשנה ראה שני ימים בין השמשות ספק לטומאה
ולקרבן? "	"רש""י פירש שמא בין
השמשות הראשון כולו מן היום וביה""ש השני כולו מן הלילה ונמצא יום אחד הפסק בינתיים וטהור מטומאת שבעה וטמא
טומאת ערב כבעל קרי, או שניהם מן היום או שניהם מן הלילה דהוו להו שני ימים רצופים או הראשון מן הלילה והשני מן
היום והוו להו שתי ראיות ביום אחד וטמא שבעה בכל אלו ואין כאן קרבן, או שמא שתי הראיות היו מקצתן ביום ומקצתן
בלילה או הראשונה מקצתה ביום ומקצתה בלילה והשניה כולה מן הלילה או הראשונה כולה מן היום והשניה מקצתה ביום
ומקצתה בלילה ובכל אלו הוו להו ג' ימים רצופים וטעון קרבן.<br>הרשב""ם (בתוד""ה ספק) פירש שראה ביה""ש במוצאי שבת וביה""ש דמוצאי יום שני, דשמא בין השמשות שניהם כולו מן
היום או כולו מן הלילה ומפסיק יום אחד בינתים והוה כבעל קרי או שמא חציו מן היום וחציו מן הלילה והוו רצופים
וטמא טומאת שבעה ומתחייב קרבן.<br>ר""ת פירש דמיירי שלא ראה כל בין השמשות אלא שעה אחת מועטת דבין השמשות זה ושעה
אחרת בבין השמשות שלאחריו, דשמא הראשון כולו מן היום והשני כולו מן הלילה ומפסיק יום בינתים או שמא תרוייהו יום
או תרוייהו לילה ואיכא ב' ימים רצופים או שמא הראשון מן היום ומן הלילה והשני לילה או הא' יום והב' חציו יום
וחציו לילה ואיכא ג' רצופים וקרבן."	שבת לד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכט.
כמה הוא שיעור בין השמשות? "	"לרבה בדעת ר' יהודה שלשת
ריבעי מיל. לרב יוסף בדעת ר' יהודה שני שלישי מיל. לר' נחמיה חצי מיל. לר' יוסי כהרף עין כשיעור קריצת עין
ברפיון."	שבת לד: - לה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קל. כיצד מיישבים את דברי ר' יהודה 1) איזה בין השמשות משתשקע
החמה כ""ז שפני מזרח מאדימין, הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות. וקשיא סיפא ארישא 2) בסוגיין עם
דבריו במס' פסחים דמשקיעת החמה עד צאת הכוכבים ארבע מילין?"	"1) לרבה אמר רב יהודה אמר שמואל כרוך ותני איזהו ביה""ש משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין, והכסיף התחתון ולא הכסיף העליון נמי בין השמשות. לרב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הכי קתני משתשקע חמה כ""ז שפני מזרח מאדימין יום, הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון ביה""ש.<br>2) כתבו התוס' (בד""ה תרי) שר""ת יישב דבפסחים מיירי בתחילת שקיעה והכא מיירי מסוף שקיעה אחר שנכנסה חמה בעובי הרקיע."	שבת לד: - לה. ותוס'		
